בעיית השעות
כ-90% מהאנרגיה המתחדשת בישראל מגיעה מהשמש. זה יתרון במדינה שטופת שמש, אבל זה אומר שכל הייצור המתחדש מגיע באותן שעות. ככל שמוסיפים עוד פאנלים, הערך של כל קוט"ש נוסף בצהריים יורד, והערך של אנרגיה בערב עולה.
כמה חסר
לפי משרד האנרגיה, כדי להגיע ל-30% מתחדשות ב-2030 צריך לעלות מכ-7.5 לכ-16 ג'יגה-וואט של הספק מתחדש. לפי סיכום של מפת הדרכים הממשלתית מ-2022 (Enerdata), היעד דורש 18 עד 23 ג'יגה-וואט סולארי, לצד כ-5.5 ג'יגה-וואט ו-33 ג'יגה-וואט-שעה של אגירה.
מה קורה ברמת המערכת
- במאי 2025 פתחה רשות החשמל מכסה של 600 מגה-וואט למתקני אגירה עצמאיים במתח עליון, במסגרת אסדרת שוק שחלה מ-1 בינואר 2026.
- באותה אסדרה: עד 2,000 מגה-וואט של מתקני אנרגיה מתחדשת בשילוב אגירה.
- ביולי 2026 פרסמה הרשות החלטה על ניהול מתקני אגירה עצמאיים ברשת החלוקה, ובאוקטובר 2026 החליטה להגדיל את המכסה באסדרת השוק הבילטרלית במתח עליון.
ומה עם הבית
ברמת הבית התמונה שונה. ב-2025 קבעה רשות החשמל שאין עדיין הצדקה ליעד מחייב לאגירה ביתית, כי השוק בשלבים ראשוניים ועלות הסוללות היא חסם מרכזי. בשימוע מאוקטובר 2026 הרשות מציעה לא להאריך את התעריף המשלים לאגירה, ומעדיפה לעודד אגירה שמשרתת צריכה במקום.
במקביל, מחירי הסוללות בעולם ירדו בחדות (ראו את המאמר על מחירי הסוללות). כלומר החסם שהרשות ציינה משתנה מהר, גם בלי תמריץ מיוחד.
בשורה אחת: האגירה הגדולה מקבלת מסלול שוקי, והאגירה הביתית הופכת להחלטה כלכלית של כל משק בית.
מקורות
המידע נכון ל-1 בנובמבר 2026.
